אפילפסיה בהריון

כ-30% מהסובלים מאפילפסיה הן נשים בגילאי הפוריות. תרופות אנטיאפילפטיות מסוימות יכולות להשפיע על יעילות הגלולות למניעת הריון ולגרום להריון בלתי מתוכנן.

כמוכן, לאישה שנוטלת תרופה אנטיאפילפטית יש סיכון מוגבר למומים עובריים. עם זאת יש תרופות שנחשבות יותר בטוחות, לכן חשוב מאוד לתכנן הריון שנה –שנתיים מראש כדי לשנות את הטיפול האנטיאפילפטי בהדרגתיות וכדי למנוע התקפים אפילפטים ולהיכנס להריון עם התרופה הנכונה והמינון הנכון שמתאים אינדיבידואלית לכל מטופלת.

אסור להפסיק תרופות אנטיאפילפטיות עקב העדר התקפים בלי התייעצות עם נוירולוג מומחה באפילפסיה. 3 חודשים לפני שנכנסים להריון חשוב להתחיל טיפול בחומצה פולית במינון של 5 מג ליום ולהמשיך את הטיפול גם בהריון.

בנוסף חשוב לבדוק רמת תרופות בדם לפני שנכנסים להריון משום שבזמן ההיריון רמות של תרופות מסוימות יכולות לרדת משמעותית, בהשוואה לרמה לפני הריון, וזה יכול לגרום להתקפים אפילפטים שיכולים להיות מסוכנים לאם ולעובר יותר מאשר הטיפול התרופתי עצמו. לפי רמת התרופה בדם ומצב ההתקפים מחליטים על עליה במינון של התרופות. מומלץ להיות במעקב אחת לחודש עד תום ההיריון וכחודש לאחר הלידה ולבצע בדיקות סקר לפי המלצות הנוירולוג.

אחרי הלידה חשוב להמשיך במעקב משום שלעיתים תתכן עליה משמעותית ברמת התרופות בדם וזה יכול לגרום לתופעות ליווי כגון סחרחורת, אי-יציבות, בחילות, הקאות. חשוב לציין שלכל תרופה יש סיכון מסוים למומים אך ב-95% מההריונות נולדים ילדים בריאים.